<h1>שבלי הלקט סימן מ"ג</h1>
<h2>דף לג:</h2>
יש מקומות שנהגו כשאדם חשוב עומד לקרות בתורה שעומדין בני הכנסת על רגליהן, אי נמי תלמיד לרב, עד שישלים לקרות. ועל דבר זה נשאל גאון זצ"ל והשיב ששאלתם על מי שעומד מפני רבו אם צריך לעמוד כל זמן שרבו עומד, תדע שצריך אדם לעמוד מפני תלמיד חכם בתוך ארבע אמות, וכיון שעבר ד' אמות ישב. ואם הוא רבו המובהק שרוב חכמתו ממנו עומד מפניו כמלוא עיניו. וכל זמן שרבו עומד, או מהלך, או רוכב, צריך לעמוד על רגליו עד שיתכסה ממנו, כדהוה עביד ר' אלעזר [יומא נ"ג ע"א] דהוה גחין וקאי עד דהוה מיכסי מיניה ר' יוחנן רביה. ואם הוא בבית הכנסת בציבור וקראו רבו לקרות בתורה, אינו צריך לעמוד על רגליו כל זמן שהוא עומד, דצריך לאדם שיהא אימת ציבור עליו, וכל שכן במקום גדולים וזקנים. וגמרינן להאי מילתא ממאי דאמר רב האיי גאון זצ"ל, דהא דאמרינן [ברכות כ"ז ע"ב] המתפלל כנגד רבו שאסור, לא אמרו אלא ביחיד, אבל בציבור אין לו לחלוק כבוד לרבו ומותר להתפלל כנגדו. וכמו כן אם יש לו לרב שלך רב באותו מקום, ואותו הרב עצמו אינו חולק כבוד לרבך, גם אתה אינך צריך לעמוד מפני הרב שלך, כדאמרינן [ב"ב קי"ט ע"ב] והילכתא חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב, והילכתא אין חולקין. לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא, הא דלא פליג ליה רביה יקרא, כדאמרינן בפרק קמא דקידושין [ל"ג ע"ב] איבעיא להו, בנו והוא רבו, צריך לעמוד מפני אביו, אי לא תא שמע דאמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא קום מפני אבוך. ותריצנא שני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה, דאפילו שמואל הוה קאים מקמיה. אי הכי מאי קאמר ליה פשיטא. הכי קאמר ליה זמנין דאתי מבתראי ולא אדעתאי, קום מקמיה דלא ליחוש ליקרא דידן. מיהא שמעינן, שהבן אינו חייב לעמוד מפני אביו, במקום רבו, אם הרב עצמו אינו חולק לו כבוד לאביו כדהוה עביד ליה מר שמואל לרב יחזקאל. ואין תלמיד רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית כדי שלא יהא כבודו מרובה משל שמים. ואפילו שני תלמידי חכמים חברים עומדים זה מפני זה. ואפילו מפני זקן אשמאי חייב לעמוד, דהלכה כאיסי בן יהודה דאמר כל שיבה במשמע. והוא שהגיע לפרק השיבה, שהוא בן ע' שנה, כדאמרינן באבות [פ"ה מכ"א] בן שבעים לשיבה. ויניק וחכים, שהוא קטן שלא הגיע עדיין לכלל מצוות, מחלוקת רבנן ור' יוסי הגלילי, דרבנן סברי יניק וחכים לא, ור' יוסי הגלילי סבר אפילו יניק וחכים. ולא איתמר הילכתא כמאן. ומסתמא מילתא דרבנן דהלכה כרבנן, אבל בהא איכא לספוקי, היכא שהרב שלרבך לא למדת ממנו, אם תוכל להעביר כבוד רבך מפני כבודו.
